קביעת בסיס שכר למנוח תושב שטחים אשר עבד בישראל ונפטר בת"ד

ושוב עולה השאלה מהו בסיס השכר שיש לקבוע למנוח תושב האיזור שנפטר עקב תאונה.

רקע

1.         המנוח ח. מ. ד., נולד ביום 14.09.64 ונפטר ביום 01.01.08 עקב תאונת דרכים.

אין מחלוקת כיום כי על הנתבעת 3  ( להלן: " הנתבעת") לפצות בגין התאונה.

2.         המנוח היה נשוי לגב' ל. (התובעת 1) ולבני הזוג 8 ילדים, 4 מהם תובעים בתיק כתלויים:

ס. -  ילידת 31.12.90.

מ. - יליד  17.02.93 .

א. - יליד 10.02.95.

נ. - ילידת 26.09.97.

            אשת המנוח הייתה ועודנה עקרת בית.

המנוח הותיר שני הורים, מ. ע. ופ. ע. - (התובעים  6-7)

            המנוח ומשפחתו גרו בכפר ... שבאזור חברון. למנוח היה אישור כניסה והיתר עבודה לעבוד בארץ, והוא אף עבד מספר שנים לא מועט בארץ.

3.         בבית הדין השרעי  נקבע כי יורשי המנוח הם הוריו (זכאים לשליש מהירושה), האלמנה ( זכאית לשישית מהירושה), הילדים מ. וא. ( כל אחד מהם זכאי ל26/240 מהירושה) ויתר הילדים ( כל אחד מהם זכאי ל13/240 מהירושה).

4.         המוסד לביטוח לאומי הכיר בתאונה כתאונת עבודה ומשלם קצבת תלויים.

5.         מחוות דעת אקטוארית של פרופ' רמי יוסף, עולה כי היוון ושיערוך קצבת התלויים ששולמה ותשולם עומדת על סך 292,406 ש"ח נכון ליום 31.01.13 וכי הילדים נ. וא. עשויים  להיות זכאים לדמי מחייה בסך 44,061 ש"ח (נ/3). החישוב אינו כולל מענק לימודים וריבית על תשלומי העבר.

בסיס השכר

6.         לטענת התובעים יש לחשב את שכר המנוח לפי בסיס שכר של 5,000 ש"ח לכל הפחות ואילו הנתבעת טוענת כי יש לחשב את בסיס השכר כפי הממוצע ברשות הפלסטינית לסך של 2,000 ש"ח.

7.         בשורת פסקי דין נקבע כי חישוב אובדן כושר ההשתכרות ב"שנים האבודות" לתושב שטחים שלא הוכחה יכולת השתכרות שלו ולא הוכחו סיכוייו לקבל אישור עבודה בישראל ייעשה על פי השכר הממוצע בשטחים שהוא כ- 2,000-2,200 ש"ח.

פסק הדין המנחה לעניין זה הוא בעניין טמיזה ( ע"א 8960/06 טמיזה נ' מנורה חברה לביטוח בע"מ( 05.05.10)), שם נקבע כי הכלל הוא שיש לפסוק בסיס שכר ממוצע הנוהג באזור וזאת בהעדר ראיות אחרות.